אור החיים על ויקרא ט״ז:כ״ט

« אור החיים על ויקרא ט״ז:כ״ו אור החיים על ויקרא ט״ז:ל״ד »

29 סוכה פתח ↗

הָתָם הוּא דִּמְבַטֵּל, אֲבָל הָכָא דְּלָא מְבַטֵּל — לָא. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁשָּׁבַת בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן, וּשְׁאָלוּהוּ שְׁלֹשִׁים הֲלָכוֹת בְּהִלְכוֹת סוּכָּה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אָמַר לָהֶם: שָׁמַעְתִּי, שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אָמַר לָהֶם: לֹא שָׁמַעְתִּי. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חִילּוּף הַדְּבָרִים: שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אָמַר לָהֶם: שָׁמַעְתִּי, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אָמַר לָהֶם: לֹא שָׁמַעְתִּי. אָמְרוּ לוֹ: כׇּל דְּבָרֶיךָ אֵינָן אֶלָּא מִפִּי הַשְּׁמוּעָה! אָמַר לָהֶם: הִזְקַקְתּוּנִי לוֹמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבּוֹתַי. מִיָּמַי לֹא קְדָמַנִי אָדָם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא יָשַׁנְתִּי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לֹא שֵׁינַת קֶבַע וְלֹא שֵׁינַת עֲרַאי, וְלֹא הִנַּחְתִּי אָדָם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְיָצָאתִי, וְלֹא שַׂחְתִּי שִׂיחַת חוּלִּין, וְלֹא אָמַרְתִּי דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבִּי מֵעוֹלָם. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: מִיָּמָיו לֹא שָׂח שִׂיחַת חוּלִּין, וְלֹא הָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלָא תּוֹרָה וּבְלֹא תְּפִילִּין, וְלֹא קְדָמוֹ אָדָם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא יָשַׁן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לֹא שֵׁינַת קֶבַע וְלֹא שֵׁינַת עֲרַאי, וְלֹא הִרְהֵר בִּמְבוֹאוֹת הַמְטוּנָּפוֹת, וְלֹא הִנִּיחַ אָדָם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְיָצָא, וְלֹא מְצָאוֹ אָדָם יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם אֶלָּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה, וְלֹא פָּתַח אָדָם דֶּלֶת לְתַלְמִידָיו, אֶלָּא הוּא בְּעַצְמוֹ, וְלֹא אָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר: הִגִּיעַ עֵת לַעֲמוֹד מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ, חוּץ מֵעַרְבֵי פְסָחִים, וְעַרְבֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְכֵן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר תַּלְמִידוֹ נוֹהֵג אַחֲרָיו. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁמוֹנִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְהִלֵּל הַזָּקֵן. שְׁלֹשִׁים מֵהֶן רְאוּיִם שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶן שְׁכִינָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ, וּשְׁלֹשִׁים מֵהֶן רְאוּיִם שֶׁתַּעֲמוֹד לָהֶם חַמָּה כִּיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. עֶשְׂרִים בֵּינוֹנִים. גָּדוֹל שֶׁבְּכוּלָּן — יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל, קָטָן שֶׁבְּכוּלָּן — רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ מִקְרָא וּמִשְׁנָה, גְּמָרָא הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת; דִּקְדּוּקֵי תוֹרָה וְדִקְִדּוּקֵי סוֹפְרִים; קַלִּים וַחֲמוּרִים וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת; תְּקוּפוֹת וְגִימַטְרִיָּאוֹת; שִׂיחַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְשִׂיחַת שֵׁדִים וְשִׂיחַת דְּקָלִים; מִשְׁלוֹת כּוֹבְסִין, מִשְׁלוֹת שׁוּעָלִים; דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן. דָּבָר גָּדוֹל — מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. דָּבָר קָטָן — הֲוָיוֹת דְּאַבָּיֵי וְרָבָא. לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ וְאוֹצְרוֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא״. וְכִי מֵאַחַר שֶׁקָּטָן שֶׁבְּכוּלָּן כָּךְ, גָּדוֹל שֶׁבְּכוּלָּן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה — כׇּל עוֹף שֶׁפּוֹרֵחַ עָלָיו מִיָּד נִשְׂרָף. מַתְנִי׳ מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בַּסּוּכָּה וְשׁוּלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת — בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: לֹא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁהָלְכוּ זִקְנֵי בֵּית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵּית הִלֵּל לְבַקֵּר אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן הַחוֹרָנִית, וּמְצָאוּהוּ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בַּסּוּכָּה וְשׁוּלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְלֹא אָמְרוּ לוֹ דָּבָר. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: מִשָּׁם רְאָיָה?! אַף הֵם אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן הָיִיתָ נוֹהֵג, לֹא קִיַּימְתָּ מִצְוַת סוּכָּה מִיָּמֶיךָ. נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה. קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ — חַיָּיב בְּסוּכָּה. מַעֲשֶׂה וְיָלְדָה כַּלָּתוֹ שֶׁל שַׁמַּאי הַזָּקֵן, וּפִיחֵת אֶת הַמַּעֲזִיבָה וְסִיכֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה בִּשְׁבִיל קָטָן. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אֶזְרָח״ — זֶה אֶזְרָח, ״הָאֶזְרָח״ — לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים, ״כׇּל״ — לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנִּים. אָמַר מָר: ״הָאֶזְרָח״ — לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים. לְמֵימְרָא דְּ״אֶזְרָח״, בֵּין נָשִׁים בֵּין גַּבְרֵי מַשְׁמַע? וְהָתַנְיָא: ״הָאֶזְרָח״ — לְרַבּוֹת אֶת הַנָּשִׁים הָאֶזְרָחִיּוֹת, שֶׁחַיָּיבוֹת בְּעִינּוּי. אַלְמָא ״אֶזְרָח״ — גַּבְרֵי מַשְׁמַע! אָמַר רַבָּה: הִלְכְתָא נִינְהוּ וְאַסְמְכִינְהוּ רַבָּנַן אַקְּרָאֵי. הֵי קְרָא וְהֵי הִלְכְתָא? וְתוּ: קְרָא לְמָה לִי, הִלְכְתָא לְמָה לִי? הָא סוּכָּה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, וְכׇל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת. יוֹם הַכִּפּוּרִים, מִדְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָפְקָא. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר קְרָא: ״אִישׁ אוֹ אִשָּׁה״, הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכׇל עוֹנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה. אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם סוּכָּה הִלְכְתָא, וְאִיצְטְרִיךְ. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא ״תֵּשְׁבוּ״ — כְּעֵין תָּדוּרוּ, מָה דִּירָה — אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, אַף סוּכָּה — אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, קָא מַשְׁמַע לַן. רָבָא אָמַר: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא יָלֵיף ״חֲמִשָּׁה עָשָׂר״ ״חֲמִשָּׁה עָשָׂר״ מֵחַג הַמַּצּוֹת. מָה לְהַלָּן — נָשִׁים חַיָּיבוֹת, אַף כָּאן — נָשִׁים חַיָּיבוֹת. קָא מַשְׁמַע לַן. וְהַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ סוּכָּה הִלְכְתָא, קָרָא לְמָה לִי? לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל״ אָמַר רַחֲמָנָא — וְלֹא אֶת הַגֵּרִים, קָא מַשְׁמַע לַן. יוֹם הַכִּפּוּרִים מִדְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָפְקָא. לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְתוֹסֶפֶת עִינּוּי. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּמִיעֵט רַחֲמָנָא לְתוֹסֶפֶת עִינּוּי מֵעוֹנֶשׁ וּמֵאַזְהָרָה, לֹא נִתְחַיְּיבוּ נָשִׁים כְּלָל, קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר מָר: ״כׇּל״ לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנִּים. וְהָתְנַן: נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה! לָא קַשְׁיָא כָּאן — בְּקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִינּוּךְ, כָּאן — בְּקָטָן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִינּוּךְ. קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִינּוּךְ מִדְּרַבָּנַן הוּא! מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא — אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא. קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ כּוּ׳. הֵיכִי דָּמֵי קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: כֹּל שֶׁנִּפְנֶה וְאֵין אִמּוֹ מְקַנַּחְתּוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל שֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וְאֵינוֹ קוֹרֵא ״אִמָּא, אִמָּא!״ גְּדוֹלִים נָמֵי קָרוּ? אֶלָּא: אֵימָא כָּל שֶׁנֵּעוֹר וְאֵינוֹ קוֹרֵא: ״אִמָּא, אִמָּא!״. מַעֲשֶׂה וְיָלְדָה כַּלָּתוֹ כּוּ׳. מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר? חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: וְשַׁמַּאי מַחְמִיר, וּמַעֲשֶׂה נָמֵי וְיָלְדָה כַּלָּתוֹ שֶׁל שַׁמַּאי הַזָּקֵן, וּפִחֵת אֶת הַמַּעֲזִיבָה וְסִיכֵּךְ עַל הַמִּטָּה בִּשְׁבִיל הַקָּטָן. מַתְנִי׳ כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים אָדָם עוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ קֶבַע, וּבֵיתוֹ עֲרַאי. יָרְדוּ גְּשָׁמִים, מֵאֵימָתַי מוּתָּר לְפַנּוֹת — מִשֶּׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה. מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה — לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזוֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתוֹן עַל פָּנָיו. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים אָדָם עוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי, כֵּיצַד? הָיוּ לוֹ כֵּלִים נָאִים מַעֲלָן לַסּוּכָּה, מַצָּעוֹת נָאוֹת — מַעֲלָן לַסּוּכָּה, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְטַיֵּיל בַּסּוּכָּה. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״תֵּשְׁבוּ״ — כְּעֵין תָּדוּרוּ, מִכָּאן אָמְרוּ: כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים עוֹשֶׂה אָדָם סוּכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי. כֵּיצַד? הָיוּ לוֹ כֵּלִים נָאִים — מַעֲלָן לַסּוּכָּה, מַצָּעוֹת נָאוֹת — מַעֲלָן לַסּוּכָּה, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְטַיֵּיל בַּסּוּכָּה וּמְשַׁנֵּן בַּסּוּכָּה. אִינִי?! וְהָאָמַר רָבָא: מִקְרָא וּמִתְנֵא בִּמְטַלַּלְתָּא, וְתַנּוֹיֵי בַּר מִמְּטַלַּלְתָּא! לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּמִגְרַס, הָא — בְּעַיּוֹנֵי.

29 וְהָיְתָה לָכֶם וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ לָכֶם, לְצַד שֶׁבִּתְחִלַּת הַדִּבּוּר אָמַר אֵלָיו ה׳ ״דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן״, וְעַכְשָׁיו בָּא לְצַוּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר הָאֶזְרָח וְהַגֵּר, לָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר לָכֶם, לְבַל תִּטְעֶה לוֹמַר כִּי מִצְוַת הַכֹּהֲנִים בְּיוֹם כִּפּוּר הוּא דִּבּוּר רִאשׁוֹן שֶׁצִּוָּה ה׳ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה לְבַד, וּמִצְוַת יִשְׂרָאֵל הִיא הָעִנּוּי, שֶׁכֵּן רָשַׁם בְּדַת ה׳, גַּם הַשֵּׂכֶל יַסְכִּים לָזֶה שֶׁהַכֹּהֲנִים פְּטוּרִים מֵהָעִנּוּי. אוֹ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מִיהָא בִּמְקוֹם עִנּוּיוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ, וְגַם מֹשֶׁה תָּבֹא הַסְּבָרָא לָדוּן עָלָיו כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ עִנּוּי, וּמַה גַּם לַאֲשֶׁר קָדַם לָנוּ כִּי נִזְדַּכֵּךְ גּוּפוֹ וְדָמֵי לְבַר אֱלָהִין מַלְאַךְ ה׳ אֵין צֹרֶךְ בְּעִנּוּי. אֲשֶׁר עַל כֵּן צִוָּה ה׳ וְאָמַר וְהָיְתָה לָכֶם פֵּרוּשׁ, מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁגַּם הֵם בִּכְלַל הָעִנּוּי. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תַחְשֹׁב דְּדַוְקָא לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יְצַוֶּה ה׳ וְלֹא לְכָל יִשְׂרָאֵל, תַּלְמוּד לוֹמַר הָאֶזְרָח וְהַגֵּר, וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר בְּאֹפֶן אַחֵר.

30 לְחֻקַּת עוֹלָם. טַעַם אָמְרוֹ עוֹלָם, לְצַד שֶׁתָּבֹא הַסְּבָרָא שֶׁלֹּא בָּא הָעִנּוּי אֶלָּא לְכַפֵּר עָוֹן, וּמֵעַתָּה כָּל שֶׁאֵין רִשּׁוּמוֹ שֶׁל עָוֹן בַּמְּצִיאוּת בְּיִשְׂרָאֵל אֵין חִיּוּב בָּעִנּוּי, לָזֶה אָמַר חֻקַּת עוֹלָם. וּפְנִימִיּוּת הַדָּבָר הוּא חֻקָּה שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, וְהוּא סוֹד נִכְמָס.

31 תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם. פֵּרוּשׁ, עִנּוּי הַכּוֹלֵל לַנֶּפֶשׁ בְּהַשְׁוָאָה, וְאֵיזֶה זֶה? מְנִיעַת הַמָּזוֹן. וְאִם אַתָּה אוֹמֵר שֶׁיְּעַנֶּה עַצְמוֹ בִּמְלָאכָה, יִשְׁתַּנֶּה הַדָּבָר בִּשְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד – שֶׁמִּתְעַנֶּה בְּיוֹתֵר הַחֵלֶק מִמֶּנּוּ הַטּוֹרֵחַ בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה, וְאִם כֵּן אֵין עִנּוּי הַנֶּפֶשׁ בְּהַשְׁוָאָה, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ״תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם״. הַשֵּׁנִי – כִּי בְּסֵדֶר זֶה יִקָּרֵא עִנּוּי הַגּוּף, כִּי הַבָּשָׂר הַחַי מִתְיַגֵּעַ, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ״נַפְשֹׁתֵיכֶם״. וּמֵעַתָּה תַּם לָרִיק כֹּחָם שֶׁל הַקָּרָאִים.

32 הָאֶזְרָח וְהַגֵּר. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״הָאֶזְרָח״ – אֶזְרָח זֶה אֶזְרָח, ״הָאֶזְרָח״ לְרַבּוֹת נְשֵׁי אֶזְרָח, ״גֵּר״ זֶה הַגֵּר, ״הַגֵּר״ לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּר, ״בְּתוֹכְכֶם״ לְרַבּוֹת נָשִׁים וַעֲבָדִים, עַד כָּאן. וַעֲדַיִן צְרִיכִין אָנוּ לְמוֹדָעִי לָמָּה הֻצְרַךְ לְזִכְרוֹן אֶזְרָח, וְאִם בִּשְׁבִיל רִבּוּי הֵ״א הַמְּרַבָּה נָשִׁים, זֶה טָעוּת, כִּי יֵשׁ לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין לְדַבֵּר בְּאֹפֶן שֶׁיְּרַבֶּה הַצְּרִיכִין לְהִתְרַבּוֹת מִבְּלִי תּוֹסֶפֶת אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת לְלֹא צֹרֶךְ.

33 וְיִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה כח: וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר מָר, ״הָאֶזְרָח״ – לְרַבּוֹת הַנָּשִׁים לְעִנּוּי יוֹם כִּפּוּר. אָמַר רָבָא: מִדְּרַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַב נָפְקָא, דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַב: הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל עֳנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה. וּמְתָרֵץ: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְתוֹסֶפֶת עִנּוּי. סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּמִעֵט רַחֲמָנָא לְתוֹסֶפֶת עִנּוּי מֵעֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה, לֹא יִתְחַיְּבוּ נָשִׁים, קָא מַשְׁמַע לָן, עַד כָּאן. וְעַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר אֶזְרָח, לְצַד שֶׁהָרִבּוּי ה״א עַל הַתּוֹסֶפֶת עִנּוּי. לָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ וְזָכַר שְׁנֵיהֶם יַחַד – הַמִּתְרַבֶּה וּרְשִׁימַת דָּבָר שֶׁבּוֹ מִתְרַבֶּה, וְהוּא אָמְרוֹ הָאֶזְרָח, פֵּרוּשׁ, אֶזְרָח זֶה אֶזְרָח שֶׁחַיָּב גַּם בְּתוֹסֶפֶת עִנּוּי כָּרָשׁוּם בְּמָקוֹם אַחֵר, וְדוֹמֶה לוֹ הוּא הַמִּתְרַבֶּה בְּתֵבַת ה״א, וְאֵין חִלּוּק בֵּינֵיהֶם. וְאַחַר שֶׁהֻכְרַח לוֹמַר הָאֶזְרָח לַטַּעַם הָאָמוּר, חָשׁ שֶׁיִּטְעֶה הַטּוֹעֶה לוֹמַר שֶׁאָמְרוֹ הָאֶזְרָח הוּא לְמַעֵט הַגֵּר שֶׁאֵינוֹ בְּגֶדֶר זֶה שֶׁל מִצְוַת יוֹם כִּפּוּר, תַּלְמוּד לוֹמַר הַגֵּר. וְאִם הָיָה אוֹמֵר גֵּר לְבַד בְּלֹא ה״א, הָיָה לְבַעַל הַדִּין לְחַלֵּק חִלּוּק נָכוֹן, כִּי נְשֵׁי הַגֵּר לֹא, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב חִלֵּק בֵּין יִשְׂרָאֵל לְגֵר – שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל רִבָּה הַנָּשִׁים וּבַגֵּרִים לֹא רִבָּה. לָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר הַגֵּר לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּר. עוֹד נִרְאֶה לְיַשֵּׁב טַעַם הַכָּתוּב שֶׁהֻצְרַךְ לְפָרֵט כָּל הַפְּרָטִים, לְצַד שֶׁהֻצְרַךְ לְפָרֵט הַכֹּהֲנִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּתֵבַת ״לָכֶם״, מֵעַתָּה חָל עָלָיו לְפָרֵט גַּם הָאֶזְרָחִים לְבַל יָבֹא הַטָּעוּת כִּי לַכֹּהֲנִים לְבַדָּם יְצַו ה׳, וְאַחַר שֶׁכֵּן, חָל עָלָיו לְפָרֵט כָּל הַנִּרְמָזִים בַּפָּרָשָׁה.

« אור החיים על ויקרא ט״ז:כ״ו אור החיים על ויקרא ט״ז:ל״ד »